איסור הלבנת הון

איסור הלבנת הון

איסור הלבנת הון הנו נושא מרכזי בעבודתו של מנהל תיקי השקעות. למעשה, בכל מפגש ראשוני עם לקוח חדש, חלים כללים קפדניים בנושא זיהוי הלקוח, אימות פרטיו, ומעקב אחריו במשך השנים תוך דיווח על פעולות חריגות. הצו החל על מנהלי תיקים הנו אחד ממספר צווים החלים על גופים פיננסיים, החייבים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון בנוגע לפעילות חריגה בחשבונות לקוחותיהם.

כאן תוכלו למצוא חוברת הנחיות בנושא איסור הלבנת הון שהוצאה במשותף על-ידי רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון. 

להלן 10 דגשים חשובים בנושא איסור הלבנת הון:

1. החוק והרשות לאיסור הלבנת הון

הלבנת הון היא ביצוע פעולה ברכוש, שמקורו בפשיעה במטרה להסתיר או להסוות את מקורות של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, ולהטמיעו ברכוש לגיטימי. בשנת 2001 נחקק חוק איסור הלבנת הון, התש"ז-2000 בעקבות הצטרפות מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות הלבנת ההון, והוקם גוף מודיעיני לצורך איסוף מידע: הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. לאחר חקיקת חוק איסור הלבנת הון, נכנס לתוקף בשנת 2005 חוק איסור מימון טרור, העוסק בהגדרת ארגון טרור, ומטיל חובה על מוסדות פיננסיים ועל אנשים פרטיים, לרבות מנהלי תיקים, לדווח למשטרת ישראל במקרה שהתעורר אצלם חשד סביר כי בוצעה עבירה של מימון טרור.

2. צווים

על מנת לאפשר לרשות לאיסור הלבנת הון ולמשטרת ישראל לאסוף מידע ולחקור העברות של כספים שמקורם בפשיעה ובטרור, הוצאו מספר צווים מכוח חוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור, והם חלים על כל הגופים הפיננסיים בארץ, כגון בנקים, חברות ביטוח, חברי בורסה ומנהלי תיקים. אנו נדון להלן בצו בעניין איסור הלבנת הון החל על מנהלי תיקים – בין אם פועלים עם רישיון ובין אם פועלים ללא רישיון. יש לשים לב כי צו אינו חל על יועצי השקעות, ולפיכך הם פטורים מחובות זיהוי על פי איסור הלבנת הון.

> הצווים מאחד את הדיווחים בגין איסור הלבנת הון עם הדיווחים בדבר איסור מימון טרור.

3. פיקוח    

פיקוח מוסדי: הפיקוח על קיום כל השלבים האמורים בצו לאיסור הלבנת הון מוטל על רשות ניירות-ערך והרשות לאיסור הלבנת הון, ויש למסור לרשויות אלו מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי החובות על פי הצו. בכל מקרה, חל איסור על מנהל תיקים לגלות את עובדת קיומו או אי קיומו של דיווח והוא אינו רשאי לאפשר עיון במסמכים המעידים על דיווח כאמור.

פיקוח פנימי: החוק לאיסור הלבנת הון מחייב כל גוף פיננסי החייב בדיווח – לרבות חברות לניהול תיקים – למנות אחראי בתאגיד למילוי החובות בהתאם לצו איסור הלבנת הון ומימון טרור, אשר יפקח על קיום החובות ועל הדרכת העובדים. כמו כן, חייב מנהל תיקים לקבוע מדיניות, נהלים מיוחדים, כלים וניהול סיכונים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור.

4. עקרון "דע את הלקוח"

בחודש מאי 2011, נכנס לתוקף צו חדש בעניין איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור. הצו מאמץ את העיקרון הבסיסי בתחומים אלו, בשיטה האנגלו-אמריקאית בדבר "דע את הלקוח" ("Know Your Costumer") שמשמעו חיוב מנהלי תיקים לברר את מקור הכסף ולהכיר את תחום עיסוקו של הלקוח. מנהל תיקים אף רשאי לעשות שימוש במידע רלוונטי או בנתונים שהתקבלו אצלו ממקור מהימן המניח את דעתו, ולא להסתפק רק במידע אותו מסר הלקוח. במאזן בין פגיעה בפרטיות הלקוח לבין המאמץ הבינלאומי להיאבק בהלבנת הון, נקבע שהשיקול האחרון הוא הקובע והגובר.

5. בקרה שוטפת

מנהל תיקים חייב לבצע בקרה שוטפת ביחס להליך הכרת הלקוח שביצע, והבקרה תיעשה לפי מידת הסיכון של הלקוח, ורישומיו יעודכנו בהתאם. במקרה התעורר ספק לגבי זהות הלקוח או לגבי אמיתות מסמכי הזיהוי, יבצע מנהל התיקים הליך הכרת לקוח פעם נוספת.

> הליך הבקרה השוטפת נקרא  Ongoing Due Diligence .

בכל מקרה, חייב מנהל התיקים לנהל מאגר ממוחשב של כל נתוני לקוחותיו, ולשמור את המסמכים הקשורים בזיהוי על פי צו איסור הלבנת הון למשך שבע שנים לאחר סיום ההתקשרות עם הלקוח.

6. מפגש פנים אל פנים

מנהל תיקים המעוניין לפתוח חשבון השקעות לקוח, חייב תחילה להיפגש עם הלקוח ועם מיופה הכוח פנים אל פנים. חובה זו חייבת להתקיים בכל מקרה, גם אם מתקיימים קשיים במפגש עם הלקוח או עם מיופה כוחו, כגון מחלתו, מגוריו בחו"ל, וכדומה. מטרת הפגישה היא לקיים את הליך הכרת הלקוח באופן קפדני תוך התרשמות מהלקוח באופן אישי.

> חל איסור מוחלט על מנהל תיקים לפתוח חשבון השקעות בלא לזהות את הלקוח כדין פנים אל פנים - פרט לחריגים המנויים בצו.

> כאשר מצטרף לחשבון המנוהל גורם חדש, למשל, לקוח נוסף או מיופה כוח, יש לחזור על פעולות הזיהוי והמפגש פנים אל פנים.

7. שלבי הזיהוי

הצו לאיסור הלבנת הון קובע חמישה שלבים בהליך איסור הלבנת הון:

שלב א': זיהוי הלקוח ואימות הנתונים

שלב ב': הצהרת נהנה

שלב ג': דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון

שלב ד': שמירת מסמכים ומסירת ידיעות

8. זיהוי לקוח ישראלי

זיהוי אזרח או תושב ישראל על ידי מנהל התיקים יתבצע תמיד באמצעות תעודת זהות. במקרה ואין ללקוח תעודת זהות, יש להמתין עד שיגיע עם תעודת זהות. אימות פרטיו יעשה באמצעות תעודה נוספת שהוציאה המדינה או רשות מרשויותיה, כגון דרכון, רישיון נהיגה, תעודת נכה, וכדומה.

לגבי לקוחות מיוחדים, קיימים כללי זיהוי מיוחדים, כגון זיהוי שהוא תושב חוץ, זיהוי ומעקב אחרי איש ציבור זר (PEP), זיהוי לקוח תאגיד, זיהוי לקוח קטין, זיהוי מוסד ציבורי וזיהוי גוף מוכר.

9. הצהרת נהנה

טרם ההתקשרות של מנהל תיקים עם לקוח, חייב מנהל התיקים לקבל הצהרה בנוגע לקיומו או אי קיומו של נהנה בחשבון. הלקוח חייב לחתום על כך במסמך מקורי, ואין חובה שמנהל התיקים יפגוש את הנהנה פנים אל פנים. זוהי "הצהרת נהנה".

מיהו נהנה? נהנה בחשבון הוא אדם שעבורו או לטובתו מוחזקים הכספים בחשבון או שנעשית הפעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולות ברכוש, במישרין או בעקיפין. למעשה, נהנה, הוא מי שמפיק תועלת כלשהי מניהול תיק ההשקעות.

> נחשבים לנהנה: מיופה כוח בחשבון / מורשה חתימה / אפוטרופוס.

ישנם מקרים בהם קיים פטור מברור קיומו של נהנה, משום שאין לכך רלוונטיות. הפטורים הללו קיימים בעיקר עבור גופים גדולים ומוכרים, כגון תאגידים בנקאיים, חברות ביטוח, חברי בורסה, קופות גמל וקרנות נאמנות.

10. רשימת אירועים העשויים להיות חייבים בדיווח

במקרים רבים מתלבט מנהל התיקים אם לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון אם לאו. בכל מקרה יש לזכור כי אי דיווח עלול להוות הפרה פלילית, ולכן מנהלי תיקים רבים מעדיפים לדווח ולהגן מראש על עצמם. הצו מפרט אירועים ("תסמינים") העשויים להיות חייבים בדיווח, אם כי אין זו רשימה סגורה:

> נראה שקיים בחשבון נהנה בלי שבעל החשבון הצהיר על כך, לרבות לקוח המלווה באדם אחר.

> פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הזיהוי. למשל, לקוח שטוען שהוא אזרח ישראלי אולם אין ברשותו תעודת זהות והוא מסרב להציג דרכון.

> פעילות הנראית חסרת הגיון עסקי או כלכלי, או שאינה מתיישבת עם מטרות החשבון. למשל, אדם מובטל הרושם את החשבון על שם בת זוגו, ומבצע עסקאות רבות בצ'קים או במזומן.

> פעילות בחשבון של משיכת כספים וניירות ערך בלא סיבה נראית לעין סמוך לאחר הפקדתם.

> פעולה יזומה של לקוח לרבות שינוי צרכים והנחיות, והקף הסמכות ושיקול הדעת המוקנים למנהל התיקים, ללא סיבה נראית לעין.

> התקשרות של לקוח לשם ניהול מספר חשבונות אצל חברי בורסה שונים או תאגידים בנקאיים שונים וכן פעילות ביותר מחשבון מנוהל אחד, בין כלקוח ובין כנהנה או מיופה כוח.

> חוסר אכפתיות שמראה הלקוח בנוגע לסיכונים, עמלות ועלויות של הפעולות.

> הצהרה שנחזית להיות בלתי נכונה לפי שקול דעת מנהל התיקים.

 


> בכל מקרה של ספק, אנו ממליצים לקבל ייעוץ משפטי, וזאת בשל ההשלכות הפליליות החמורות של חריגה מהאמור בצו איסור הלבנת הון.

BasketBasket

   אם ברשותכם קופון, אנא הזינו אותו כאן:    טען קופון

לא נבחרו מוצרים להזמנה