דיני ניירות ערך

דיני ניירות ערך

דיני ניירות ערך מוסדרים בחוק ניירות ערך, התשכ"ט-1968 ובתקנות השונות מטעמו.

חוק ניירות ערך ותקנותיו הרבות עוסקים בעיקרון הגילוי  והשקיפות מצד החברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה בתל אביב. חברות אלו נקראות "תאגידים מדווחים" והן מציעות לציבור מגוון של ניירות ערך כגון מניות, אגרות חוב, כתבי אופציה, וכדומה.

דיני ניירות ערך עברו שינוי במשך השנים, וממדיניות של "יזהר הקונה" עברו לעקרון של "ייזהר המוכר", קרי, הטלת חובות דיווח קפדניות על התאגידים המדווחים על מנת שימסרו לציבור המשקיעים (הקיים והפוטנציאלי) מידע מדויק ואמין, קרוב ככל האפשר להתרחשותו.

דיני ניירות ערך מחייבים דיווחים לציבור באמצעות שני אפיקים עיקריים:

בשוק הראשוני - באמצעות תשקיף, בכל פעם שתאגיד מציע לציבור ניירות ערך.

בשוק המשני - באמצעות דיווחים תקופתיים (דיווח שנתי; דיווח רבעוני; דיווח מיידי) במהלך המסחר בבורסה.

 

לעיונכם, 15 דגשים חשובים בחוק ניירות-ערך:

1.  רשות ניירות ערך היא רשות עצמאית המדווחת פעם בשנה למשרד האוצר. הרשות מפקחת על שוק ההון ותפקידה לשמור על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך במדינת ישראל.

2. הבורסה לניירות ערך בישראל היא חברה פרטית אשר הוקמה על פי חוק ניירות ערך ומפוקחת בידי רשות ניירות ערך. חברים בה 26 "חברי בורסה", ביניהם כל הבנקים, בתי השקעות גדולים ובנק ישראל.

3. סוגי ניירות הערך הנמנים בחוק ניירות ערך: מניות; כתבי אופציה; אגרות חוב (אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות); ניירות ערך מסחריים; מוצרי מדדים (תעודות סל); מוצרים מובנים. כמו כן, בחוק השקעות משותפות נכללות גם יחידות של קרנות נאמנות.

סוגי ניירות ערך נגזרים שאינם נכללים בחוק: אופציות וחוזים עתידיים.

4. כל מי שמציע ניירות ערך לציבור חייב בפרסום תשקיף המשקף את מצבו של התאגיד המנפיק. אי פרסום תשקיף על מנת להטעות משקיע סביר היא עבירה פלילית חמורה. לאחר שניירות הערך נסחרים בבורסה, חייב התאגיד לעדכן את הציבור בדבר שינויים שהתרחשו או עומדים להתרחש, וזאת באמצעות דיווחים תקופתיים.

5. כלל הגילוי הנאות הוא הכלל המנחה בעת כתיבת תשקיף ודוחות תקופתיים והוא מחייב את התאגידים למסור את כל המידע הרלוונטי למשקיע סביר, ואוסר על קיומו של פרט מטעה. הפרת כלל זה הנה הפרה פלילית.

6. תאגיד מדווח חייב לדווח גם על מידע צופה פני עתיד, ובלבד שהנסיבות אשר התרחשותם אינן ודאית יובהרו היטב.

7. כאשר מוצעים ניירות ערך לציבור, ניתן להיעזר בחתם, אשר מתחייב לרכוש את ניירות הערך המוצעים במקרה שהציבור לא ירכוש אותם. החתם גם אחראי על כל האמור בתשקיף וחותם עליו.

8. ניתן לפטור תאגיד מפרסום תשקיף במספר מקרים, כגון במקרה שמספר הניצעים אינו עולה על 35, וכן אם מדובר בתוכנית תגמול לעובדים, וכאשר מדובר בהנפקות על פי תשקיף מדף.

9. מיד לאחר אישור התשקיף על ידי רשות ניירות ערך, יש לפרסמו בציבור תוך 7 ימים, ולהמתין להזמנות של ניירות ערך מצד הציבור.

10. אופן הדיווח לרשות נעשה באמצעים אלקטרוניים, במערכת המגנא("מערכת גילוי נאות אלקטרונית"). כל הדיווחים במגנא פתוחים לעיון הציבור.

11. הדיווח התקופתי: הוא דיווח שנתי המוגש לא יאוחר משלושה חודשים מתום השנה, וכולל ארבעה חלקים: תיאור עסקי התאגיד > דוח הדירקטוריון > פרטים נוספים על התאגיד > דוח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית.

12. הדיווח הרבעוני: נקרא "דוח כספי-ביניים" המוגש לא יאוחר מחודשיים מתום הרבעון, והוא דוח שעיקרו דוחות כספיים ומידע בנוגע לרבעון האחרון. הוא כולל שלושה חלקים: דוחות כספיים והשוואתיים לשנה הקודמת > דוח הדירקטוריון מצומצם > דוח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית מצומצם.

13. הדוח המיידי: זהו דוח המוגש בעת התרחשות אירוע העשוי להשפיע באופן מהותי על שער ניירות הערך של התאגיד. יש להגישו תוך שעות ספורות מעת שהמידע נודע לחברה, ורק לאחר 30 דקות מפרסומו במערכת המגנא, ניתן לדווח עליו בתקשורת. תאגיד רשאי לעכב את הדיווח המיידי אם הגשתו עלולה למנוע השלמת פעולה או עסקה, או להרע משמעותית את תנאיה.

14. מעבר לחובות הדיווח המוטלות על תאגיד, חייבים גם בעלי עניין ונושאי משרה בכירים לדווח אודות רכישות ומכירות של ניירות ערך של התאגיד. הדיווח נעשה באמצעות התאגיד.

15. לאור התרחבותו והשתכללותו של שוק ההון בישראל ובעולם, משתפת רשות ניירות ערך פעולה עם רשויות זרות, והרשויות רשאיות לבצע חיפוש, תפיסה, לדרוש ידיעות ומסמכים מחשוד, וכן לבצע חקירה.

 

♣ בהצלחה!

BasketBasket

   אם ברשותכם קופון, אנא הזינו אותו כאן:    טען קופון

לא נבחרו מוצרים להזמנה