תקנון הבורסה: ביקורת על התקנון ותוכן התקנון

תקנון הבורסה: ביקורת על התקנון ותוכן התקנון

במאמר הקודם שעסק ב"תקנון הבורסה: היסטוריה" סקרנו את התפתחות מעמדו המשפטי של התקנון.

במאמר זה, נדון בביקורת על התקנון וכן נסקור את תוכנו של תקנון הבורסה:

 

III ביקורת על תקנון הבורסה לניירות ערך

לצערנו, מקריאת תקנון הבורסה מסתבר כי מדובר במסמך משפטי אשר אינו מגובש דיו, וניכר כי נבנה טלאי על טלאי, תוך ניסיונות לכלול במסגרתו כללים משפטיים, כללים המסדירים התנהגות וכן כללי מסחר. 

להלן מספר הערות בנוגע לתקנון הבורסה:

1. תקנון הבורסה מורכב מחלקים רבים וסבוכים אשר אינם אחידים באורכם ובתוכנם:

החלק הראשון + הנחיות לחלק הראשון + נספחים לחלק הראשון + רשימת עדכונים לחלק הראשון. 

החלק השני + הנחיות לחלק השני + הנחיות זמניות לחלק השני + טפסים לחלק השני + רשימת עדכונים לחלק השני.  

החלק השלישי + הנחיות לחלק השלישי + נספח להנחיות לחלק השלישי + הנחיות זמניות לחלק השלישי + רשימת עדכונים לחלק השלישי. 

החלק הרביעי + הנחיות לחלק הרביעי + רשימת עדכונים לחלק הרביעי. 

החלק החמישי + הנחיות לחלק החמישי (יצוין כי כל אחד מהם נושא 2 עמודים בלבד).

החלק השישי + הנחיות לחלק השישי (יצוין כי כל אחד מהם נושא 2 עמודים בלבד).

החלק השביעי + הנחיות לחלק השביעי + רשימת עדכונים לחלק השביעי. 

בנוסף, קיים מסמכים המפרטים את החלטות הדירקטוריון של הבורסה, וכן מסמך "חוקי העזר של הבורסה" הכולל את חלק א', וחלק ב'.  

2. קיימות הוראות מהותיות ומרכזיות בתקנון הבורסה, אשר אינן מופיעות בחלק העיקרי של התקנון, אלא דווקא בהנחיות, בעוד שחשיבות ההוראות היא רבה מאד, משמעותית, ואף קובעת הלכות משפטיות חשובות. כך למשל, הפרק לגבי חובות חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, מצוי בהנחיות לחלק הראשון, במקום שימוקם בחלק הראשון עצמו, או שייוחד לו מקום מרכזי אחר. 

3. קיימים נושאים המועתקים מחוקים אחרים, בלא שיהא בכך צורך וניתן היה להפנות לאותם חוקים. כך למשל, הנושא הדן בסעיפים הנכללים בהסכם בין חברי הבורסה לבין לקוחותיהם, הוא העתק של האמור בחוק הייעוץ. תקנון הבורסה אינו צריך לחזור על האמור בחוק אחר, אלא להפנות אליו ותו לא. קיימת גם חזרתיות וכפילות למשל באיסור על הפלייה בין לקוחות וחובות האימון שהן למעשה איסור הפלייה. 

4. קיימות מספר הוראות בתקנון אשר יוצרות תקנות בנות פועל תחיקתי, ויש לתת את הדעת על כך. כך למשל, סעיף 31 ב להנחיות לחלק הראשון קובע כללים בנוגע לחשבונות מנותקים ולגבי לקוחות שנפטרו, אשר ספק אם מקומם החוקתי שם. 

5. קיים ניסוח בלתי אחיד ומשתנה בין החלקים השונים של התקנון, ומשמעויות שונות. כך למשל, הוראות בנוגע לטכנולוגיות מידע הוא מפורט לעייפה, בעוד שהניסוח לגבי פיקוח ובקרה הוא קצרני וגורף: "הפיקוח והבקרה על החברים יתייחסו לקיום תקנון הבורסה והנחיותיו וכן לכל עניין אחר עליו יורה מנכ"ל הבורסה" (פרק ו' להנחיות לחלק הראשון). בנוסף, הנושאים הנכללים בחלקים השונים והקף כל פרק הוא תמוה: חלק 1 נושא 45 עמודים וההנחיות לו נושאות 97 עמודים, וזאת בעוד שחלק 5 וחלק 6 נושאים כל אחד 2 עמודים שהם כמעט חסרי תוכן ומשמעות. 

6. קיימות כותרות שאינן מתאימות לתוכן: כך למשל, פרק ה' בהנחיות על פי החלק ה-1 נושא כותרת: "כללי התנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם" בעוד שהתוכן אינו מתייחס לכללי התנהגות אלא לכללי דיווח פרטניים כגון דוח תנועות ודוח יתרות וכן אפשרות משלוח הודעות ללקוח באמצעות האינטרנט. כך גם בחלק ה-5 וה-6. 

7. בתקנון קיימות שגיאות כתיב, אי דיוקים בניסוח, כפילויות ואי הבנות, כגון באותה פסקה שימוש בביטוי "כלשהיא" ולאחר מכן "כלשהי" וכן הפניה לסעיף 86ג. ואז הפניה לסעיף 86ג', וכן "נירות ערך" במקום "ניירות ערך" וכן "ניהול תקין והוגן של בורסה" כשהכוונה ל"ניהול תקין והוגן של הבורסה", הגדרות שונות לביטוי "נוסטרו" ועוד. בנוסף, חלק 1 מסתיים בפרק ט' וחלק 2 מתחיל גם הוא בפרק ט'. חלק 3 מתחיל במספור אותיות חדש.

 

מכל האמור לעיל, נראה כי קריאת תקנון הבורסה והכרתו היא משימה מכבידה ומסובכת, ולעיתים בלתי אפשרית. לדעת רבים העוסקים בתחום, מן הראוי לערוך שינוי מהותי במבנה תקנון הבורסה, על מנת שיהווה מסמך משפטי ראוי ומדויק, סיסטמטי ובעיקר כלי עבודה מנחה ונהיר. 

 

IV תוכנו של תקנון הבורסה לניירות ערך

ראשית, יש להכיר מספר הגדרות בסיסיות בתקנון הבורסה:

חבר: הוא כל אחד מ-26 חברי הבורסה: 15 חברי בורסה שהם בנקים וביניהם בנק ישראל, וכן 11 חברי בורסה שאינם בנקים והם בתי השקעות גדולים. 

חבר רחוק: הוא בנק או בית השקעות בינלאומי זר, הפועל בחו"ל כחבר בורסה ואין לו סניף או נציגות קבועה בישראל. 

חש"ב הנו חבר בורסה שאינו תאגיד בנקאי. 

נכסים פיננסיים: הכוונה לכל ניירות הערך כהגדרתם בחוק ניירות ערך, בחוק הייעוץ ובחוק החברות, לרבות כל סוגי הנכסים הפיננסיים והנגזרים (=אופציות וחוזים עתידיים) הנסחרים בארץ ובחו"ל. מעניין לשים לב שההגדרה בתקנון הבורסה הנה רחבה ביותר וכוללת גם אג"ח ממשלתיות ויחידות השתתפות של קרנות נאמנות (על אף שיחידות של קרנות נאמנות פתוחות אינן נסחרות בבורסה!), ושל שותפויות נסחרות. בנוסף כוללת ההגדרה גם פקדונות קצרי מועד ויתרות בחשבונות עו"ש בתאגיד בנקאי. 

נוסטרו = nostro: זהו חשבונו העצמי של חבר בורסה. מקור המילה באיטלקית ומשמעה "שלנו". 

לקוח: מוגדר כלקוח של חבר בורסה, לרבות לקוח שהנו בעל עניין בחבר הבורסה ולרבות נוסטרו. נציין כי זוהי הגדרה בעייתית משום שאינה מתייחסת למנהלי תיקים שהם לקוחות של חברי הבורסה, להבדיל מלקוחות יחידים או תאגידים. בנוסף, לא ברור מדוע הודגש "לרבות בעל עניין" וכן לא ברור מדוע נוסטרו נחשב ללקוח שכן על חבר הבורסה חלות חובות נאמנות וזהירות כלפי לקוח, ואין רלוונטיות בעניין זה לחשבון הנוסטרו. 

אשראי: מתייחס הן לאשראי כספי שהנו הלוואה מחש"ב ללקוח והן לאשראי אחר שהוא התחייבות לקוח כלפי חשב בשל פעילות באופציות, חוזים עתידיים ועסקאות בחסר.  

אשראי נזיל: הוא אשראי ששניתן ללקוח ושהחשב רשאי להביא לפרעונו בתוך 21 ימים. 

 

מכאן, נעבור לסקור את שבעת החלקים של תקנון הבורסה לניירות ערך בתל אביב

חלק ראשון: מדריך לחברות

החלק הראשון של תקנון הבורסה הוא רחב הקף, וכולל נושאים רבים מאד. כך גם לגבי ההנחיות לחלק הראשון אשר כוללות כ-100 עמודים. 

חלק זה עוסק רובו ככולו בכללים החלים על חברי הבורסה כדלקמן:

1. פרק א' כולל הגדרות רבות אשר נדונו לעיל ואשר משמשות את התקנון כולו. פרק ב' מפרט את תנאי הכשירות של חברי הבורסה לרבות הדרישה להון עצמי מינימלי, חובת ביטוח, מספר לקוחות מינימלי המחזיקים בתיקי ניירות ערך מנוהלים, וכן קביעת חובה למנות בחש"ב בעל תפקידים מיוחדים: בקר אשראי, בקר סיכונים, קצין ציות, מנהל טכנולוגיות מידע, מבקר פנימי, רואה חשבון מבקר וועדת ביקורת. פרק ג' עוסק בתחומי פעילות המותרים לחברי הבורסה באמצעות חברות בנות, הכוללים חיתום, ניהול קרנות נאמנות וקופות גמל, מתן אשראי ללקוחות, ניהול תיקי ניירות ערך, השקעה עבור הנוסטרו בניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה על מנת למנוע ניגוד עניינים. 

2. פרק ד' קובע את חובות חברי הבורסה בנוגע לקביעת מדיניות בידי הדירקטוריון בנושא מדיניות ההשקעה בנוסטרו, אפיקי השקעה, הקפם ופיזורם. 

בהנחיות על פי החלק הראשון מופיעים הנושאים הבאים:

1. משלוח הודעות ללקוח אודות יתרות ופעולות; כללים לגבי יפוי כוח בחשבון; פעילות בחשבונות של מנותקי קשר אשר לגביהם יעשה מאמץ סביר ומתמשך לאתר את הלקוח ולאחר חצי שנה יסווג כ"מנותק קשר"; ניהול חשבון במקרה של פטירת לקוח ופעילות אך ורק בכפוף לקבלת חוות דעת משפטית; מינוי אחראי לחשבונות מנותקי קשר ופטירת לקוח. 

2. נסקרים העיצומים הכספיים המוטלים על חברי הבורסה, החל מ-6,000 ש"ח בגין אי הגשת דוח וכלה בקנסות בגין אי תיעוד הבדיקות להון עצמי; קביעות לגבי פרסום הטלת העיצום הכספי בתנאים מסוימים כגון הצטברות מספר אירועי הפרה.

3. ההנחיות קובעות מהו ההון העצמי הנדרש לחבר בורסה וכן אגרה המשולמת מדי שנה בגובה 100,000 ש"ח. 

4. נקבע בהנחיות כי חבר בורסה יגיש דוחות שנתיים, דווחות ביניים, דוחות ביניים ודוח אודות ניהול הסיכונים ובקרתם. כמו כן, נקבכ מהו תפקידו של בקר הסיכונים, וקביעת סקר סיכונים פעם בשלוש שנים. בנוסף, נקבע כי יש להכין תוכנית ציות וכן סקר ציות אחת לארבע שנים. 

5. חלק ניכר, נרחב ומפורט בהנחיות לחלק הראשון כולל הרחבה בנושא טכנולוגיות מידע. הכוונה לאופן ניהול הרישומים הממוחשבים של חבר הבורסה. אנו סבורים שיש להקדיש לכך חלק נפרד ומובחן בשל חשיבות תפעול המערכות, השליטה והבקרה בהן. ההוראות קובעות דיון בדירקטוריון בנוגע למדיניות טכנולוגיות המידע לפחות אחת לשנה, קביעת תוכנית עבודה בנוגע לתחזוקה שוטפת, פיתוח ואבטחת המידע, כללים לגבי יכולת לאיחזור המידע, אופן הקמת חשבון במערכת, הרשאות שינתנו למנהלי התיקים, אי מחיקת רישומים, איסור רישום רטרואקטיבי, הגנה על מערכת המידע, מינוי מנהל אבטחת מידע, וקביעת הגנה פיזית הולמת עם גישה מוגבלת לאתר. בנוסף, יש למנות בקר הרשאות ויש להחליף סיסמאות אחת לשלושה חודשים, לגבות כל מידע לרבות מידע היסטורי ולשמרו במקום מרוחק ממשרדי החשב. פעם בשנה יש לבצע ניסוי שחזור, וכן יש לבצע הדרכות עובדים בנוגע לחשיבות אבטחת המידע והגברת המודעות. בנוסף, על החש"ב לדווח לבורסה אודות כל אירוע או התפתחות מהותית הקשורים לניהול טכנולוגיות המידע. 

6. פרק ה' להנחיות עוסק בנושא מהותי וחשוב: "כללי ההתנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם" אשר כאמור, היה ראוי שיופיע בחלק הראשון עצמו ולא רק בהנחיות. זהו פרק הדן בהרחבה בחובות התואמות הקבועות בחוק הייעוץ וחוזר עליהן: חובת האמונים, חובת הזהירות, חובת הסודיות, ניהול נפרד של נכסי הלקוח, שימוש בחשבון מפצל, סעיפי החובה בהסכם ההתקשרות של מנהל תיקים עם לקוח, וכדומה. 

7. פרק ו' עוסק בפיקוח ובקרה על קיום תקנון הבורסה בידי חברי הבורסה, וכן בעיצומים הכספיים העלולים להיות מוטלים על חבר בורסה שאינו מציית להוראות התקנון.

 

חלק שני: רישום ניירות ערך למסחר 

החלק השני לתקנון כולל כללים קפדניים לאופן רישום ניירות ערך למסחר, הן לגבי חברות חדשות והן לגבי חברות ותיקות אשר מבקשות לרשום ניירות ערך נוספים שלהן למסחר. אלו הנושאים הנדונים בחלק השני:

1. פרק ט': מדריך בנוגע לרישום ניירות ערך והכרזה על כך שהתנאים מיועדים להבטיח ניהול תקין והוגן של הבורסה. פרק י' דן בחלופות השונות לרישום ניירות ערך של חברה חדשה לבורסה, ומאפשר לחברות מו"פ ולחברות גדולות חלופות רישום נוספות. פרק יא' מתייחס לחברה שניירות הערך שלה כבר נסחרים ומורה על כך שאם יש מספר סוגי ניירות ערך, הרי שההקצאה החדשה תיעשה במניות העדיפות ביותר בזכויות ההצבעה. 

2. פרק יב' דן בחברה המעוניינת להציע ניירות ערך בהקצאה פרטית, כלומר לגורמים ספציפיים ולא לציבור הרחב. במקרה כזה אסור שההקצאה הפרטית תפגע בשיעור החזקות הציבור הנדרש בהנחיות פרט לחברה שהודיעה שהיא בקשיים וההקצאה היא חלק מתהליך ההבראה שלה. 

3. פרק יג' דן בהקצאת מניות הטבה. פרק יד' דן בניירות ערך המירים למניות לגבי חברה חדשה. פרק טו' דן בהצעת תעודות התחייבות כגון אג"ח ובעיקר מפנה להנחיות. פרק טו1 מתייחס להנפקת אג"ח בידי הממשלה. 

4. פרק טז' דן בהליכים הטכניים הנדרשים על מנת לרשום למסחר את ניירות הערך, ומחייב הגשת תקנון ותזכיר (אם קיים) וכן דן בענייני תשלום דוח בקשה ודמי רישום. הבקשה לרשום ניירות ערך למסחר תידון בדירקטוריון הבורסה. 

5. פרק יז' דן בהצעת ניירות ערך בשותפות מוגבלת. יצוין כי היחידות נקראות "יחידות השתתפות" בדומה ליחידות ההשתתפות של קרנות נאמנות אם כי עדיף לדעתנו להימנע מכפילות ולקרוא ליחידות אלו "יחידות שותפות". שותפות רשאית להציע יחידות רק אם עוסקת באחד מהתחומים הבאים: חיפושי נפט / חיפושי גז / הפקת סרטי קולנוע, וידאו או טלויזיה. אם שינתה את תחומי עיסוקה היא עלולה להימחק מהמסחר. 

6. פרק יח' דן ביחידות של קרן נאמנות סגורה אשר יחולו עליהם כל הכללים החלים על מניות. פרק יט' דן ברישום ניירות ערך מסחריים. פרק כ' דן ברישום למסחר של תעודות סל. 

7. פרק כא' דן ברישום למסחר של חברות חו"ל. פרק כב' ברישום למסחר של תעודות התחייבות של תאגיד בנקאי ושל מבטח אשר יבוצעו בהתאם להנחיות המפקח על הבנקים והמפקח על הביטוח. פרק כג' דן ברישום למסחר של חברות בורסה זרות. פרק כד' דן בניירות ערך זרים של חברות בחו"ל ובלבד שלא חלה על ניירות ערך אלו מגבלת עבירות. 

 

חלק שלישי: מדריך המסחר בבורסה

החלק השלישי דן בכל הנוגע לכללי המסחר בבורסה. ימי המסחר כיום הם יום ראשון עד חמישי בשבוע (וזאת, להבדיל מימי המסחר בחו"ל שהם לרוב יום שני עד שישי בשבוע) ולא יתקיים מסחר בימי חג וערבי חג. 

החלק השלישי קובע כי הפסקה במסחר בניירות ערך תתבצע במקרים חריגים מאד, משום שמדובר בסגירת המסחר כולו בבורסה, וההחלטה על כך תתקבל על ידי יו"ר הדירקטוריון בהתייצעות עם לפחות 3 דירקטורים. הבורסה תפרסם הודעה על סגירתה, על סיבת הסגירה וכן על בטלות כל הפקודות שהוגשו קודם לפרסום ההודעה וטרם בוצעו. 

במקרה שארע אירוע "בעל השלכות רחבות" רשאי דירקטוריון הבורסה להחליט על קיום  מסחר באופן שונה מהרגיל כגון שעות מסחר שונות, הגבלת סחירות ניירות ערך מסויימים וכדומה. 

 

חלק רביעי: מדריך לחברות: הפסקות מסחר וכללי שימור 

החלק הרביעי עוסק בהפסקות מסחר של ניירות ערך מסחריים ובעילות השונות לביצוע הפסקת מסחר יזומה בידי הבורסה, וכן הכללים להעברת חברה שהמסחר בניירות הערך שלה דליל, לרשימות נפרדות הנקראות "רשימות שימור".  

 

חלק חמישי: פרסום  מידע על ידי הבורסה

החלק כולל עמוד אחד בדבר פרסום מידע בידי הבורסה אולם מפנה להנחיות. 

 

חלק שישי: עמלות מסחר וסליקה

החלק כולל עמוד אחד המתייחס לעמלות מסחר וסליקה ומפנה להנחיות. 

 

חלק שביעי: מדריך מעו"ף: רישום נגזרים למסחר

זהו חלק חשוב לכל העוסקים בנגזרים שהם אופציות, חוזים עתידיים ומסחר בחסר, וקובע את הכללים לרישומם למסחר בבורסה. 

 


 

BasketBasket

   אם ברשותכם קופון, אנא הזינו אותו כאן:    טען קופון

לא נבחרו מוצרים להזמנה