תקנון הבורסה: היסטוריה

תקנון הבורסה: היסטוריה

תקנון הבורסה לניירות ערך בתל אביב הנו המסמך המסדיר את כללי הרישום למסחר של חברות וכן את תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה.

חברי הבורסה הם בנקים ובתי השקעות המעבירים פקודות קניה ומכירה למחשב הבורסה, עבור לקוחותיהם. הם נקראים גם ברוקרים. נכון לשנת 2014,  חברי הבורסה מונים 26 חברים: 3 בנקים זרים (סיטיבנק, בנק ברקליס, וHSBC), 11 בנקים ישראליים (ביניהם בנק לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי-טפחות, יובנק, ועוד), 11 בתי השקעות הנקראים חש"בים (=חברים שאינם בנקים כגון מגדל, אקסלנס, מיטב דש וכדומה), וכן בנק ישראל.

רשות ניירות ערך היא הגוף המפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה. הבורסה מחויבת למסור לרשות מדי שנה דוח על פעולותיה. במקרה והרשות סבורה כי הבורסה פועלת בניגוד להוראות התקנון או להנחיותיה, היא רשאית להורות לה על דרך פעולה. כמו כן, נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות הדירקטוריון של הבורסה, ובישיבות ועדותיה.

ערעור על החלטת הבורסה בנושאים של שיפוט משמעתי, יעשה לבית המשפט המחוזי. הכוונה בעיקר לעניינים שבין חברי הבורסה לבין הבורסה. ערעור על החלטת הבורסה שאינה החלטה תוך כדי המסחר ושאינה בעניין תקנון או הנחיות, יעשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מחלקה כלכלית. הודעה על פתיחת הליך תועבר לרשות ניירות ערך הרשאית להתייצב בהליך ולהשמיע את דברה.

 

בשנת 1994 התקבלה החלטה ברשות ההגבלים העסקיים השוללת את היות הבורסה לניירות ערך מונופול, מהסיבה שלא נשקפת סכנה לתחרות או לפגיעה בציבור. 


 

ולעניין התקנון: קיימת כתיבה מועטה אודות תקנון הבורסה, הן משום שהוא משמש מספר מצומצם של חברי בורסה, והן משום שהוא מסמך מסועף ומסורבל, המשתנה חדשות לבקרים. לצערנו, על אף שתקנון הבורסה זמין ונגיש להורדה באתר הבורסה, ההתמצאות בתוכנו קשה.

במאמר זה יסקרו ארבעה נושאים הקשורים לתקנון הבורסה:

I    את הרקע ההיסטורי של תקנון הבורסה;

II   את המטרה של תקנון הבורסה ומעמדו החוקי;

III  נבהיר מספר נקודות ביקורת על תקנון הבורסה;

IV  נסקור ואת תוכנו של תקנון הבורסה.

 

 

I   רקע היסטורי

 בתמונה: המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב כפי שהתנהל בימיה הראשונים.

 

הבורסה לניירות ערך הוקמה בשנת 1953 כחברה מוגבלת בערבות.

בתחילת דרכה, פעלה הבורסה על פי הנחיות פנימיות אשר חייבו את חבריה. עם חקיקת חוק ניירות ערך בשנת 1968, הוענק לה רישיון בורסה על-ידי שר האוצר, מכוח סעיף 45 לחוק, והיא חויבה לאמץ תקנון המסדיר את פעילותה. החוק קובע כי התקנון חייב לקבל אישור שר האוצר לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך וכן את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת.

אלא, שעם ההכרזה על הבורסה כבעלת רישיון מטעם משרד האוצר, לא הוסדרו כללי ההתנהגות של חברי הבורסה וכללי המסחר בתקנון, אלא נקבעו בהנחיות שהוצאו על ידי דירקטוריון הבורסה. הנחיות אלו לא פורסמו כפי שמתפרסם התקנון, ולכן התעוררה שאלה לגבי תוקפן החוקי. בית המשפט קבע בפס"ד נמרודי* כי הנחיות הדירקטוריון בטלות, וכי יש לקבוע את נהלי הבורסה בתקנון בהתאם לדין.

בעקבות החלטת בית המשפט נחקק סעיף 46א אשר מאפשרות כיום לבורסה לקבוע הנחיות זמניות לשם בחינתן לפני קביעתן כהוראות קבע בתקנון הבורסה. הנחיות זמניות אלו טעונות אישור רשות ניירות ערך ויש להודיע לשר האוצר ולוועדת הכספים אודותיהן. מפאת אופין הזמני, הוגבל תוקפן למשך שנה אחת בלבד (והרשות רשאית לאפשר הארכה לשנה נוספת). כך למשל, פורסמו לאחרונה הנחיות זמניות בקשר לרישום ניירות ערך זרים, בקשר למחיר מזערי של מניה, בקשר לרישום למסחר של תעודות איזון, ועוד.

עם השנים נוספו לתקנון הבורסה סעיפים ופרקים רבים והיום מדובר במסמך מורכב ולא אחיד לעיתים. בנוסחו המקורי של תקנון הבורסה, נכללו שני נושאים עיקריים, שהיו יחסית דלים וחלקיים: כללים לגבי כשירות חברי הבורסה וכללי משמעת, וכללי רישום ומסחר של ניירות ערך בבורסה.

כיום, כולל התקנון שבעה חלקים אשר כל אחד מהם ייסקר בנפרד בהרחבה:

1. מדריך לחברי הבורסה: תנאי קבלה, הפרות משמעת, חובות כלפי הבורסה וכלפי הלקוחות.

2. מדריך לחברות נסחרות: אופן רישום ניירות ערך למסחר של חברות חדשות וחברות נסחרות. 

3. מדריך המסחר: לרבות מועדי המסחר ושיטות מסחר.

4. מדריך לחברות: הפסקות מסחר וכללי שימור. 

5. פרסום מידע על ידי הבורסה: לרבות מדדי מסחר ונתוני ניירות ערך.

6. עמלות מסחר וסליקה.

7. רישום נגזרים למסחר.

 

טרם הדיון בכל אחד משבעת החלקים של תקנון הבורסה, נדון במטרות התקנון ונסקור מספר פסקי דין אשר עסקו בנושא.

 

II  מטרת תקנון הבורסה ומעמדו החוקי

סעיף 46 לחוק ניירות ערך קובע כדלקמן:

"בתקנון הבורסה יקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה"

מכאן, שמטרת התקנון היא לקבוע כללים שיאפשרו ניהול תקין והוגן, בבחינת הוראות פרוצדורליות וטכניות לרבות קביעת כללי כשירות לחברות בבורסה, כללי התנהגות של חברי הבורסה, עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של החברים וכללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה.

בהחלטת בג"צ 555/77 בבצ'וק נ' הבורסה נקבע כי:

"לבורסה אין סמכויות מעבר למה שפורש בתקנון המאושר או למה שמשתמע ממנו מכללא באופן ברור וללא ספיקות ממשיים"

בדיון בעניין ע"ש 272/89 נמרודי לנד דבלופמנט בע"מ נ' הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב בע"מ ביקשה הבורסה מבית המשפט לקבוע כי מתחם סמכויותיה בתקנון אינו צר ואינו מסתכם בהסדרה של נושאים טכניים הקשורים ישירות למסחר בלבד, אלא שסמכויותיה נוגעות גם לאופן תפקודן של החברות הנסחרות. מנגד, טענו המערערות כי הפירוט של נושאי התקנון הקבועים בסעיף 46 לחוק ניירות ערך הם נושאים שהם בבחינת "דרישת מינימום" ולא מיצוי סמכות, כלומר, אין הם נושאים בלעדיים לסמכות הבורסה וכי אין לבורסה סמכות לקבוע הלכות לגבי זכויות בעלי מניות.

תוך כדי הדיון בשאלות הנ"ל, מצא בית המשפט לנכון לקבוע  מספר הלכות חשובות:

א. נקבע כי הבורסה היא גוף הכפוף לכללי חוקיות המנהל. זהו גוף שסמכות בג"צ פרושה עליו מכוח היותו גוף ציבורי הפועל על פי דין וברור כי כללי המנהל הציבורי חלים גם עליו.

ב. במסגרת סמכויותיה להסדר רישום המניות בבורסה, אין הבורסה יכולה להתיימר ליטול או להגביל זכות קניינית של בעל מניות. פרשנות ברוח החוק ומטרותיו מביאה לפרשנות מצמצמת ואין למצוא במסגרת סעיפי חוק ניירות ערך מקור הסמכה לדירקטוריון הבורסה לקבל החלטה בדבר זכויות בעלי המניות שכן אין מדובר במסגרת "ניהול תקין והוגן של הבורסה".

ג. תפקידה של רשות ניירות ערך הוא לשמור על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, בעוד שהבורסה אינה אלא אורגן לרישום ניירות הערך ולניהול העסקאות בהן בדרך שתבטיח מסחר תקין והוגן, ואל לה להתיימר וליטול מסמכויות שהחוק העניק במפורש לרשות ניירות ערך. הבורסה - כשמה כן היא - שוק למכירת ולקניית ניירות ערך.

קביעות אלו הגבילו את כוחה של הבורסה ליצור בתקנון קביעות הנוגעות לזכויות המשקיעים, ולפיכך מוגבל התקנון לקביעת אופן ניהול שוק ניירות הערך. אכן, ישנם מקרים שבהם ההסדרה הפרוצדורלית נוגעת להסדרת זכויות מהותיות, אולם בהתעורר ספק, תיבחן ההוראה בבית המשפט - כל מקרה לגופו.


 

שאלת מעמדו המשפטי של תקנון הבורסה, נדון במאמרו של פרופ' י. גרוס "הבורסה לניירות ערך, חשיבותה הכלכלית של בורסה - מעמדה ורישויה" שם נקבע כי לתקנון יש נפקות חוזית בין חברי הבורסה, אולם מאחר והתקנון מחייב אישור של שר האוצר, הרי שניתן לראות בו יותר מאשר מסמך הסכמי בין חברי הבורסה.

בדיון בעניין ע"א 4275/94 הבורסה לניירות ערך נ' א' ת' ניהול מאגר הספרות התורנית נקבע כי תקנון הבורסה אינו הסכם בין חבריה, שכן זהו מסמך אשר הסמכות לקובעו והעניינים המוסדרים בו, יונקים את חיותם מהוראות חוק ניירות ערך. התקנון הנו מסמך הפונה אל ציבור בלתי מסוים של גופים ופרטים, ולפיכך הנורמות הקבועות במסמך זה אינן חוזיות, אלא עולות כדי תקנות בנות פועל תחיקתי

בדיון בבקשה לאשר תובענה ייצוגית נגד הבורסה בשל גביית עמלה, ת"צ 7198-09-12 א.ידע פיננסים בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך בתל אביב יפו בע"מ שהתקיים בבית המשפט המחוזי הכלכלי בתל-אביב, נמנעה השופטת רות רונן מלדון בשאלת מעמדו המשפטי של התקנון (האם מעמדו חוזי או האם מדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי?). השופטת קבעה כי לצורך הדיון בגובה העמלות שגובה הבורסה, די בכך שייקבע כי בין הבורסה לבין הסוחרים אין קשר הסכמי וכי לכל היותר מדובר בהסכמים ספציפיים בין הסוחרים לבין חברי הבורסה.

אם כך, לסיכום, מעמדו המשפטי של תקנון הבורסה הוא כדלקמן:

1. מדובר בתקנון המחויב על פי חוק ניירות ערך לצורך קבלת רישיון פעולה כבורסה לניירות ערך.

2. ספק אם מדובר בחוזה בין חברי הבורסה לבין הבורסה עצמה, משום שהוא מחויב על פי הדין, ומשום שהעניינים המוסדרים בו קבועים בחוק ונשלל מהצדדים חלק מהחופש החוזי לעצב את תנאיו לפי ראות עיניהם.  

3. על פי הפסיקה הקיימת, תקנון הבורסה הוא לכל היותר תקנה בת פועל תחיקתי.

4. על פי פסיקת בית המשפט המחוזי הכלכלי, לא קיים קשר הסכמי בין הסוחרים (המתקשרים עם חברי הבורסה) לבין הבורסה עצמה.

כאמור, תקנון הבורסה כולל שבעה פרקים אשר ידונו להלן.

 

III תוכנו של תקנון הבורסה

כאמור, תקנון הבורסה במקורו הנו חיוב החל מכוח חוק ניירות ערך בשנת 1968.

לתקנון 7 חלקים אשר כל אחד מהם עוסק בנושא שונה.

על מנת לעמוד על תוכנו של כל חלק, עברו אל המאמר הבא, בנושא "תקנון הבורסה: ביקורת על התקנון ותוכנו"

 


מקורות נוספים לעיון בנושא תקנון הבורסה:

> ע"א 4275/94 הבורסה לניירות ערך בתל אביב נ' א ת' ניהול מאגר הספרות התורנית

> בג"צ 555/77 אריה בבצ'וק נ' הבורסה לניירות ערך בע"מ

> בג"צ 272/89 נמרודי לנד דבלופמנט בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ

> החלטת רשות ההגבלים העסקיים על אי הכרזה על הבורסה כמונופול

> מאמר אודות הבורסה בתחילת ימיה: גם בשנות ה-40 רכשו מניות לפי מידע פנים

> מאמר: מה בין 'בורסקאי' ל'בורסה'?

 

 

 

BasketBasket

   אם ברשותכם קופון, אנא הזינו אותו כאן:    טען קופון

לא נבחרו מוצרים להזמנה