תקנון הבורסה: היסטוריה, מעמד משפטי וביקורת

תקנון הבורסה: היסטוריה, מעמד משפטי וביקורת

הבורסה לניירות ערך בישראל היא חברה פרטית המפוקחת על ידי רשות ניירות ערך. הבורסה מפעילה מערכות מסחר ממוחשבות בניירות ערך שונים. הפעילות בבורסה הנה אחד האמצעים לגיוס כספים על ידי תאגידים ועל ידי הממשלה. פעילותה של הבורסה מוסדרת בחוק ניירות ערך ובתקנון הבורסה. 

תקנון הבורסה לניירות ערך בתל אביב הנו המסמך המסדיר את כללי הרישום למסחר של חברות וכן את תחומי הפעילות המותרים לחברי הבורסה.

חברי הבורסה הם 11 בנקים ישראליים ובהם בנק ישראל, 3 בנקי חוץ, 7 ברוקרים ישראליים וכן 3 חברים רחוקים. חברי הבורסה מעבירים פקודות קנייה ומכירה למחשב הבורסה עבור הלקוחות שלהם. 

רשות ניירות ערך היא הגוף המפקח על הניהול התקין וההוגן של הבורסה. הבורסה מחויבת למסור לרשות מדי שנה דוח על פעולותיה. במקרה והרשות סבורה כי הבורסה פועלת בניגוד להוראות התקנון או להנחיותיה, היא רשאית להורות לה על דרך פעולה. כמו כן, נציג הרשות רשאי להיות נוכח באסיפות הכלליות ובישיבות הדירקטוריון של הבורסה, ובישיבות ועדותיה.

בשנת 1994 התקבלה החלטה ברשות ההגבלים העסקיים השוללת את היות הבורסה לניירות ערך מונופול, מהסיבה שלא נשקפת סכנה לתחרות או לפגיעה בציבור. 

בשנת 2017 התקבלה החלטה על שינוי מבנה הבורסה, כך שתחול הפרדה בין הבעלות והשליטה בבורסה לבין החברות בה. שינוי המבנה בוצע לצורך עידוד התחרות בשוק ההון ועל מנת לאפשר לבורסה לצרף חברים חדשים, מקומיים ובינלאומיים. 

 

1. תקנון הבורסה: רקע היסטורי

 

בתמונה: המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב כפי שהתנהל בימיה הראשונים. 

הבורסה לניירות ערך הוקמה בשנת 1953 כחברה מוגבלת בערבות.

בתחילת דרכה, פעלה הבורסה על פי הנחיות פנימיות אשר חייבו את חבריה. עם חקיקת חוק ניירות ערך בשנת 1968, הוענק לה רישיון בורסה על-ידי שר האוצר, מכוח סעיף 45 לחוק, והיא חויבה לאמץ תקנון המסדיר את פעילותה. חוק ניירות ערך קובע כי תקנון הבורסה חייב לקבל אישור של שר האוצר לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך.

אלא, שעם ההכרזה על הבורסה כבעלת רישיון מטעם משרד האוצר, לא הוסדרו כללי ההתנהגות של חברי הבורסה וכללי המסחר בתקנון, אלא נקבעו בהנחיות שהוצאו על ידי דירקטוריון הבורסה. הנחיות אלו לא פורסמו כפי שמתפרסם התקנון, ולכן התעוררה שאלה לגבי תוקפן החוקי. בית המשפט קבע בפס"ד נמרודי כי הנחיות הדירקטוריון בטלות, וכי יש לקבוע את נהלי הבורסה בתקנון בהתאם לדין.

בעקבות החלטת בית המשפט נחקק סעיף 46א אשר מאפשרות כיום לבורסה לקבוע הנחיות זמניות לשם בחינתן לפני קביעתן כהוראות קבע בתקנון הבורסה. סעיף זה בוטל וכיום התקנון הוא המסמך העיקרי. 

עם השנים נוספו לתקנון הבורסה סעיפים ופרקים רבים והיום מדובר במסמך מורכב ולא אחיד לעיתים. בנוסחו המקורי של תקנון הבורסה, נכללו שני נושאים עיקריים, שהיו יחסית דלים וחלקיים: כללים לגבי כשירות חברי הבורסה וכללי משמעת, וכללי רישום ומסחר של ניירות ערך בבורסה.

כיום, כולל התקנון שבעה חלקים:

חלק ראשון:   מדריך לחברי הבורסה: מפרט את תנאי קבלה, הפרות משמעת, חובות כלפי הבורסה וכלפי הלקוחות.

חלק שני:     מדריך לחברות נסחרות: מבהיר את אופן רישום ניירות ערך למסחר של חברות חדשות וחברות נסחרות. 

חלק שלישי:  מדריך המסחר: מפרט את זמני המסחר, לרבות שיטות המסחר. 

חלק רביעי:   מדריך לחברות: מבהיר מהן הפסקות מסחר וכללי שימור. 

חלק חמישי:  פרסום מידע על ידי הבורסה: פרסומים שונים לרבות מדדי מסחר ונתוני ניירות ערך.

חלק שישי:   עמלות מסחר וסליקה: פירוט של עמלות ודמי טיפול שהבורסה גובה מחבריה. 

חלק שביעי:  רישום נגזרים למסחר: כולל הגדרות, ורישום אופציות וחוזים עתידיים. 

 

2. מעמדו המשפטי של תקנון הבורסה

 

סעיף 46 לחוק ניירות ערך קובע:

"בתקנון הבורסה יקבעו כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה"

מכאן, שמטרת התקנון היא לקבוע כללים שיאפשרו ניהול תקין והוגן, כלומר קביעה של הוראות פרוצדורליות וטכניות לרבות כללי כשירות לחברות בבורסה, כללי התנהגות של חברי הבורסה, עבירות משמעת ושיפוט משמעתי של החברים וכללים לרישום ניירות ערך למסחר בבורסה.

בהחלטת בג"צ 555/77 בבצ'וק נ' הבורסה נקבע כי:

"לבורסה אין סמכויות מעבר למה שפורש בתקנון המאושר או למה שמשתמע ממנו מכללא באופן ברור וללא ספיקות ממשיים"

בדיון בעניין ע"ש 272/89 נמרודי לנד דבלופמנט בע"מ נ' הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב בע"מ ביקשה הבורסה מבית המשפט לקבוע כי מתחם סמכויותיה בתקנון אינו צר ואינו מסתכם בהסדרה של נושאים טכניים הקשורים ישירות למסחר בלבד, אלא שסמכויותיה נוגעות גם לאופן תפקודן של החברות הנסחרות. מנגד, נטען כי הפירוט של נושאי התקנון הקבועים בסעיף 46 לחוק ניירות ערך הם נושאים שהם בבחינת "דרישת מינימום" ולא מיצוי סמכות, כלומר, אין הם נושאים בלעדיים לסמכות הבורסה וכי אין לבורסה סמכות לקבוע הלכות לגבי זכויות בעלי מניות.

תוך כדי הדיון בשאלות הנ"ל, מצא בית המשפט לנכון לקבוע  מספר הלכות חשובות:

א. נקבע כי הבורסה היא גוף הכפוף לכללי חוקיות המנהל. זהו גוף שסמכות בג"צ פרושה עליו מכוח היותו גוף ציבורי הפועל על פי דין וברור כי כללי המנהל הציבורי חלים גם עליו.

ב. במסגרת סמכויותיה להסדר רישום המניות בבורסה, אין הבורסה יכולה להתיימר ליטול או להגביל זכות קניינית של בעל מניות. פרשנות ברוח החוק ומטרותיו מביאה לפרשנות מצמצמת ואין למצוא במסגרת סעיפי חוק ניירות ערך מקור הסמכה לדירקטוריון הבורסה לקבל החלטה בדבר זכויות בעלי המניות שכן אין מדובר במסגרת "ניהול תקין והוגן של הבורסה".

ג. תפקידה של רשות ניירות ערך הוא לשמור על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, בעוד שהבורסה היא אורגן לרישום ניירות הערך ולניהול העסקאות בהן בדרך שתבטיח מסחר תקין והוגן, ואל לה להתיימר וליטול מסמכויות שהחוק העניק במפורש לרשות ניירות ערך. הבורסה - כשמה כן היא - שוק למכירת ולקניית ניירות ערך.

קביעות אלו הגבילו את כוחה של הבורסה ליצור בתקנון קביעות הנוגעות לזכויות המשקיעים, ולפיכך מוגבל התקנון לקביעת אופן ניהול שוק ניירות הערך. אכן, ישנם מקרים שבהם ההסדרה הפרוצדורלית נוגעת להסדרת זכויות מהותיות, אולם בהתעורר ספק, תיבחן ההוראה בבית המשפט - כל מקרה לגופו.

שאלת מעמדו המשפטי של תקנון הבורסה, נדון במאמרו של פרופ' י. גרוס "הבורסה לניירות ערך, חשיבותה הכלכלית של בורסה - מעמדה ורישויה" שם נקבע כי לתקנון יש נפקות חוזית בין חברי הבורסה, אולם מאחר והתקנון מחייב אישור של שר האוצר, הרי שניתן לראות בו יותר מאשר מסמך הסכמי בין חברי הבורסה.

בדיון בעניין ע"א 4275/94 הבורסה לניירות ערך נ' א' ת' ניהול מאגר הספרות התורנית נקבע כי תקנון הבורסה אינו הסכם בין חבריה, שכן זהו מסמך אשר הסמכות לקובעו והעניינים המוסדרים בו, יונקים את חיותם מהוראות חוק ניירות ערך. התקנון הנו מסמך הפונה אל ציבור בלתי מסוים של גופים ופרטים, ולפיכך הנורמות הקבועות במסמך זה אינן חוזיות, אלא עולות כדי תקנות בנות פועל תחיקתי.  

בדיון בבקשה לאשר תובענה ייצוגית נגד הבורסה בשל גביית עמלה, ת"צ 7198-09-12 א.ידע פיננסים בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך בתל אביב יפו בע"מ שהתקיים בבית המשפט המחוזי הכלכלי בתל-אביב, נמנעה השופטת רות רונן מלדון בשאלת מעמדו המשפטי של התקנון (האם מעמדו חוזי או האם מדובר בתקנות בנות פועל תחיקתי?). השופטת קבעה כי לצורך הדיון בגובה העמלות שגובה הבורסה, די בכך שייקבע כי בין הבורסה לבין הסוחרים אין קשר הסכמי וכי לכל היותר מדובר בהסכמים ספציפיים בין הסוחרים לבין חברי הבורסה.

אם כך, לסיכום, מעמדו המשפטי של תקנון הבורסה הוא כדלקמן:

1. מדובר בתקנון המחויב על פי חוק ניירות ערך לצורך קבלת רישיון פעולה כבורסה לניירות ערך.

2. ספק אם מדובר בחוזה בין חברי הבורסה לבין הבורסה עצמה, משום שהוא מחויב על פי הדין, ומשום שהעניינים המוסדרים בו קבועים בחוק ונשלל מהצדדים חלק מהחופש החוזי לעצב את תנאיו לפי ראות עיניהם.  

3. על פי הפסיקה הקיימת, תקנון הבורסה הוא לכל היותר תקנה בת פועל תחיקתי.

4. על פי פסיקת בית המשפט המחוזי הכלכלי, לא קיים קשר הסכמי בין הסוחרים (המתקשרים עם חברי הבורסה) לבין הבורסה עצמה.

כאמור, תקנון הבורסה כולל שבעה פרקים אשר ידונו להלן.

 

3. תקנון הבורסה: ביקורת

 

1. תקנון הבורסה מורכב מחלקים רבים וסבוכים אשר אינם אחידים באורכם ובתוכנם:

   החלק הראשון +   הנחיות לחלק הראשון  +  נספחים לחלק הראשון + רשימת עדכונים. 

   החלק השני    +   הנחיות לחלק השני    + הנחיות זמניות לחלק השני + טפסים לחלק השני + רשימת עדכונים.  

   החלק השלישי +   הנחיות לחלק השלישי + נספח להנחיות לחלק השלישי + הנחיות זמניות לחלק השלישי + רשימת עדכונים. 

   החלק הרביעי  +   הנחיות לחלק הרביעי  + רשימת עדכונים. 

   החלק החמישי +   הנחיות לחלק החמישי (כל אחד מהם נושא 2 עמודים בלבד).

   החלק השישי  +   הנחיות לחלק השישי (כל אחד מהם נושא 2 עמודים בלבד).

   החלק השביעי +   הנחיות לחלק השביעי + רשימת עדכונים. 

 

   בנוסף, קיימים מסמכים המפרטים את החלטות הדירקטוריון של הבורסה, וכן "חוקי העזר של הבורסה" (חלק א', וחלק ב'). 

2. קיימות הוראות מהותיות ומרכזיות בתקנון הבורסה, אשר אינן מופיעות בחלק העיקרי של התקנון, אלא דווקא בהנחיות, בעוד שחשיבות ההוראות היא רבה מאד, משמעותית, ואף קובעת הלכות משפטיות חשובות. כך למשל, הפרק לגבי חובות חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם, מצוי בהנחיות לחלק הראשון, במקום שימוקם בחלק הראשון עצמו, או שייוחד לו מקום מרכזי אחר. 

3. קיימים נושאים המועתקים מחוקים אחרים, בלא שיהא בכך צורך וניתן היה להפנות לאותם חוקים. כך למשל, הנושא הדן בסעיפים הנכללים בהסכם בין חברי הבורסה לבין לקוחותיהם, הוא העתק של האמור בחוק הייעוץ. מן הראוי שתקנון הבורסה לא יחזור על האמור בחוק אחר, אלא יפנה אליו ותו לא. קיימת גם חזרתיות וכפילות למשל באיסור על הפלייה בין לקוחות וחובות האימון שהן למעשה איסור הפלייה. 

4. קיימות מספר הוראות בתקנון אשר יוצרות תקנות בנות פועל תחיקתי, ויש לתת את הדעת על כך. כך למשל, סעיף 31 ב להנחיות לחלק הראשון קובע כללים בנוגע לחשבונות מנותקים ולגבי לקוחות שנפטרו, אשר ספק אם מקומם המשפטי שם. 

5. קיים ניסוח בלתי אחיד ומשתנה בין החלקים השונים של התקנון, ומשמעויות שונות. כך למשל, הוראות בנוגע לטכנולוגיות מידע הוא מפורט לעייפה, בעוד שהניסוח לגבי פיקוח ובקרה הוא קצרני וגורף: "הפיקוח והבקרה על החברים יתייחסו לקיום תקנון הבורסה והנחיותיו וכן לכל עניין אחר עליו יורה מנכ"ל הבורסה" (פרק ו' להנחיות לחלק הראשון). בנוסף, הנושאים הנכללים בחלקים השונים והקף כל פרק הוא תמוה: חלק 1 נושא 45 עמודים וההנחיות לו נושאות 97 עמודים, וזאת בעוד שחלק 5 וחלק 6 נושאים כל אחד 2 עמודים שהם כמעט חסרי תוכן ומשמעות. 

6. קיימות כותרות שאינן מתאימות לתוכן: כך למשל, פרק ה' בהנחיות על פי החלק ה-1 נושא כותרת: "כללי התנהגות של חברי הבורסה כלפי לקוחותיהם" בעוד שהתוכן אינו מתייחס לכללי התנהגות אלא לכללי דיווח פרטניים כגון דוח תנועות ודוח יתרות וכן אפשרות משלוח הודעות ללקוח באמצעות האינטרנט. כך גם בחלק ה-5 וה-6. 

7. בתקנון קיימות שגיאות כתיב, אי דיוקים בניסוח, כפילויות ואי הבנות, כגון באותה פסקה שימוש בביטוי "כלשהיא" ולאחר מכן "כלשהי" וכן הפניה לסעיף 86ג. ואז הפניה לסעיף 86ג', וכן "נירות ערך" במקום "ניירות ערך" וכן "ניהול תקין והוגן של בורסה" כשהכוונה ל"ניהול תקין והוגן של הבורסה", הגדרות שונות לביטוי "נוסטרו" ועוד. בנוסף, חלק 1 מסתיים בפרק ט' וחלק 2 מתחיל גם הוא בפרק ט'. חלק 3 מתחיל במספור אותיות חדש.

  

4. תוכנו של תקנון הבורסה לניירות ערך

קיימות מספר הגדרות בסיסיות בתקנון הבורסה:

חבר: הוא כל אחד מ-26 חברי הבורסה: 15 חברי בורסה שהם בנקים וביניהם בנק ישראל, וכן 11 חברי בורסה שאינם בנקים והם בתי השקעות גדולים. 

חבר רחוק: הוא בנק או בית השקעות בינלאומי זר, הפועל בחו"ל כחבר בורסה ואין לו סניף או נציגות קבועה בישראל. 

חש"ב הנו חבר בורסה שאינו תאגיד בנקאי. 

נכסים פיננסיים: הכוונה לכל ניירות הערך כהגדרתם בחוק ניירות ערך, בחוק הייעוץ ובחוק החברות, לרבות כל סוגי הנכסים הפיננסיים והנגזרים (=אופציות וחוזים עתידיים) הנסחרים בארץ ובחו"ל. מעניין לשים לב שההגדרה בתקנון הבורסה הנה רחבה ביותר וכוללת גם אג"ח ממשלתיות ויחידות השתתפות של קרנות נאמנות (על אף שיחידות של קרנות נאמנות פתוחות אינן נסחרות בבורסה), ושל שותפויות נסחרות. בנוסף כוללת ההגדרה גם פקדונות קצרי מועד ויתרות בחשבונות עו"ש בתאגיד בנקאי. 

נוסטרו = nostro: זהו חשבונו העצמי של חבר בורסה. מקור המילה באיטלקית ומשמעה "שלנו". 

לקוח: מוגדר כלקוח של חבר בורסה, לרבות לקוח שהנו בעל עניין בחבר הבורסה ולרבות נוסטרו. נציין כי זוהי הגדרה בעייתית משום שאינה מתייחסת למנהלי תיקים שהם לקוחות של חברי הבורסה, להבדיל מלקוחות יחידים או תאגידים. בנוסף, לא ברור מדוע הודגש "לרבות בעל עניין" וכן לא ברור מדוע נוסטרו נחשב ללקוח שכן על חבר הבורסה חלות חובות נאמנות וזהירות כלפי לקוח, ואין רלוונטיות בעניין זה לחשבון הנוסטרו. 

אשראי: מתייחס הן לאשראי כספי שהנו הלוואה מחש"ב ללקוח והן לאשראי אחר שהוא התחייבות לקוח כלפי חשב בשל פעילות באופציות, חוזים עתידיים ועסקאות בחסר.  

אשראי נזיל: הוא אשראי ששניתן ללקוח ושהחשב רשאי להביא לפרעונו בתוך 21 ימים. 

 

תוכנם של שבעת החלקים של תקנון הבורסה

חלק ראשון: מדריך לחברות

זהו חלק רחב הקף הכולל נושאים רבים מאד: פרק א' כולל הגדרות אשר משמשות את התקנון כולו. פרק ב' מפרט את תנאי הכשירות של חברי הבורסה לרבות הדרישה להון עצמי מינימלי, חובת ביטוח, מספר לקוחות מינימלי המחזיקים בתיקי ניירות ערך מנוהלים, וכן קביעת חובה למנות בחש"ב בעל תפקידים מיוחדים: בקר אשראי, בקר סיכונים, קצין ציות, מנהל טכנולוגיות מידע, מבקר פנימי, רואה חשבון מבקר וועדת ביקורת. פרק ג' עוסק בתחומי פעילות המותרים לחברי הבורסה באמצעות חברות בנות, הכוללים חיתום, ניהול קרנות נאמנות וקופות גמל, מתן אשראי ללקוחות, ניהול תיקי ניירות ערך, השקעה עבור הנוסטרו בניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה על מנת למנוע ניגוד עניינים. פרק ד' קובע את חובות חברי הבורסה בנוגע לקביעת מדיניות בידי הדירקטוריון בנושא מדיניות ההשקעה בנוסטרו, אפיקי השקעה, הקפם ופיזורם. 

בהנחיות על פי החלק הראשון מופיעים הנושאים הבאים: קשר עם הלקוחות; סקירת העיצומים הכספיים המוטלים על חברי הבורסה; הון עצמי של חברי הבורסה; דוחות שנתיים ותפקידו של בקר סיכונים וסקר ציות. חלק ניכר כולל הרחבה בנושא טכנולוגיות מידע אשר מן הראוי שיזכה להוראה נפרדת ומובחנת. לבסוף פרק העוסק בפיקוח ובקרה על קיום תקנון הבורסה בידי חברי הבורסה. 

חלק שני: רישום ניירות ערך למסחר 

החלק השני לתקנון כולל כללים קפדניים לאופן רישום ניירות ערך למסחר, הן לגבי חברות חדשות והן לגבי חברות ותיקות אשר מבקשות לרשום ניירות ערך נוספים שלהן למסחר. חלק זה כולל מדריך בנוגע לרישום ניירות ערך, בחלופות השונות לרישום ניירות ערך של חבר החדשה לרבות חברות מו"פ, וכן בהקצאה פרטית ומניות הטבה. בהמשך יש התייחסות להליכים טכניים של רישום למסחר של ניירות ערך וכן דיון בהנפקת יחידות השתתפות של שותפויות. בנוסף דן פרק יח' ביחידות של קרן נאמנות סגורה, ברישום ניירות ערך מסחריים למסחר ולאחר מכן, ברישום למסחר של ניירות ערך של חברות זרות. 

חלק שלישי: מדריך המסחר בבורסה

החלק השלישי דן בכל הנוגע לכללי המסחר בבורסה. ימי המסחר כיום הם ראשון עד חמישי (וזאת, להבדיל מימי המסחר בחו"ל שהם לרוב יום שני עד שישי בשבוע) ולא מתקיים מסחר בימי חג וערבי חג. בחלק זה נקבע הכלל לגבי הפסקת מסחר אשר תבוצע במקרים חריגים מאד משום שמדובר בעצירת המסחר בבורסה. החלטה על כך תתקבל על ידי יו"ר הדירקטוריון בהתייעצות עם לפחות 3 דירקטורים. הבורסה תפרסם הודעה על סגירתה, על סיבת הסגירה וכן על בטלות כל הפקודות שהוגשו קודם לפרסום ההודעה וטרם בוצעו. במקרה שארע אירוע "בעל השלכות רחבות" רשאי דירקטוריון הבורסה להחליט על קיום מסחר באופן שונה מהרגיל כגון שעות מסחר שונות, הגבלת סחירות ניירות ערך מסויימים וכדומה. 

חלק רביעי: מדריך לחברות: הפסקות מסחר וכללי שימור 

החלק הרביעי עוסק בהפסקות מסחר של ניירות ערך מסחריים ובעילות השונות לביצוע הפסקת מסחר יזומה בידי הבורסה, וכן הכללים להעברת חברה שהמסחר בניירות הערך שלה דליל, לרשימות נפרדות הנקראות "רשימות שימור".  

חלק חמישי: פרסום  מידע על ידי הבורסה

החלק כולל עמוד אחד בדבר פרסום מידע בידי הבורסה אולם מפנה להנחיות. 

חלק שישי: עמלות מסחר וסליקה

החלק כולל עמוד אחד המתייחס לעמלות מסחר וסליקה ומפנה להנחיות. 

חלק שביעי: מדריך מעו"ף: רישום נגזרים למסחר

זהו חלק חשוב לכל העוסקים בנגזרים מסוג אופציות, חוזים עתידיים ומסחר בחסר וקובע את הכללים לרישומם למסחר בבורסה. 

 

5. לסיכום: תקנון הבורסה

תקנון הבורסה הוא מסמך חשוב עבור כל מי שמסתמך עליו כמקור משפטי מכוון. עם זאת, מדובר במסמך אשר נכתב טלאי על טלאי, וניכר כי אינו אחיד ואינו סיסטמטי.

קריאת תקנון הבורסה היא משימה מכבידה ומסובכת עד כדי בלתי אפשרית. לדעת רבים העוסקים בתחום, מן הראוי לערוך שינוי מהותי במבנה התקנון ובעיקר בתוכנו, על מנת שיהווה מסמך משפטי ראוי ומדויק, אשר יכול לכוון את חברי הבורסה בעבודתם ולשמש כלי עבודה מנחה ובהיר.

 


מקורות נוספים לעיון בנושא תקנון הבורסה:

> ע"א 4275/94 הבורסה לניירות ערך בתל אביב נ' א ת' ניהול מאגר הספרות התורנית

> בג"צ 555/77 אריה בבצ'וק נ' הבורסה לניירות ערך בע"מ

> בג"צ 272/89 נמרודי לנד דבלופמנט בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ

> מאמר אודות הבורסה בתחילת ימיה: גם בשנות ה-40 רכשו מניות לפי מידע פנים

> מאמר: מה בין 'בורסקאי' ל'בורסה'?

 

 

 

BasketBasket

   אם ברשותכם קופון, אנא הזינו אותו כאן:    טען קופון

לא נבחרו מוצרים להזמנה